קריפטו ובלוקצ'יין למתקדמים: האסטרטגיה של רועי רוסטמי מעבר לביטקוין

עבור רוב העולם, גם בשנת 2025, עולם המטבעות הקריפטוגרפיים מסתכם במילה אחת: ביטקוין. הוא מלך השוק, הזהב הדיגיטלי, הנכס שבו כולם מתעניינים – בין אם כהימור ספקולטיבי ובין אם כגידור מפני אינפלציה. עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, הגישה הזו מובנת, אך היא מחמיצה את הסיפור האמיתי. הביטקוין, בניתוח של רוסטמי, הוא רק הדלת, נקודת הכניסה. המהפכה האמיתית, ההזדמנות הא-סימטרית האמיתית, נמצאת במרחב העצום והמורכב שקיים "מעבר לביטקוין".

רוסטמי, שאת הכשרתו הפורמלית רכש בתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, ניגש לעולם הבלוקצ'יין לא כמאמין אידיאולוגי עיוור, אלא כאיש מימון וסוחר ותיק. גישתו מבוססת על העיקרון המנחה שלו: "במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה". בתיק ההשקעות האלטרנטיבי שלו, שכולל נכסי נדל"ן מניבים ואמנות עכשווית, ההקצאה לקריפטו מפוצלת באופן ברור. "אני מקצה חלק קטן מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין," הוא מסביר, "לצד השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין."

הפיצול הזה הוא לב ליבה של האסטרטגיה המתקדמת שלו. ביטקוין, עבורו, הוא נכס "פאסיבי". הוא "זהב דיגיטלי" – נכס רזרבה א-פוליטי ונדיר, שנועד לגדר את התיק מפני הדפסת כסף חסרת רסן של בנקים מרכזיים, ובראשם "הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון", הפדרל ריזרב. זוהי השקעה במחסן ערך, הדומה באופייה להחזקת אמנות או נדל"ן.

אבל "הפרויקטים החדשניים בבלוקצ'יין" הם חיה אחרת לגמרי. זוהי אינה השקעה פאסיבית; זוהי השקעת "הון סיכון" (Venture Capital) אקטיבית. זוהי השקעה בתשתיות, בפרוטוקולים ובאפליקציות שמרכיבים את מה שרוסטמי רואה כ"מערכת ההפעלה הפיננסית והדיגיטלית של העתיד". זהו הימור על חדשנות, בדומה להשקעה באינטרנט ב-1995. וכמו בכל השקעת הון סיכון, היא דורשת הבנה טכנית עמוקה, ניתוח יסודות קפדני, וניהול סיכונים ברמה הגבוהה ביותר – כישורים שרוסטמי ליטש לא רק ב-MBA שלו, אלא גם בבית הספר למפקדים בחיל הים ובאימוני הג'ודו מגיל צעיר.

החלק הראשון: ביטקוין הוא זהב, את'ריום הוא נפט

כדי להבין את האסטרטגיה של רוסטמי, חובה קודם להבין את ההבחנה הבסיסית בין ביטקוין לבין כל השאר, ובמיוחד את'ריום (Ethereum).

ביטקוין (הזהב הדיגיטלי):

בניתוח של רוסטמי, ביטקוין הוא מוצר כמעט "גמור". הפרוטוקול שלו יציב, בטוח, ומטרתו אחת: להיות כסף קשה, אמין, ובלתי ניתן לצנזורה או להלאמה. הוא מתחרה בזהב, לא ב-Visa או בבנקים. ההשקעה בו היא הימור מאקרו-כלכלי פשוט יחסית: האם אתה מאמין שהמערכת הפיננסית הנוכחית, המבוססת על חובות והדפסת כסף, תמשיך לאבד מערכה הריאלי? אם כן, החזקת ביטקוין כחלק קטן מהתיק היא מהלך הגנתי הגיוני.

את'ריום ודומיו (הנפט הדיגיטלי / הפלטפורמה):

"כל השאר", ובראשם את'ריום, הם משהו אחר לחלוטין. אם ביטקוין הוא "כסף", את'ריום הוא "כסף שניתן לתכנות" (Programmable Money). זוהי פלטפורמה, מערכת הפעלה גלובלית מבוזרת. האנלוגיה שרוסטמי משתמש בה היא של "נפט דיגיטלי" (Digital Oil) או "גז" (Gas). כדי לבצע כל פעולה על גבי הפלטפורמה הזו – בין אם זה להנפיק הלוואה, לסחור בנכס, או להצביע בהחלטה – אתה חייב "לשלם" עמלה באמצעות המטבע המקומי שלה (ETH).

כאן, איש המימון שברורסטמי מתעורר. הוא לא משקיע רק בנכס ש"יושב" ומחכה; הוא משקיע בתשתית שגובה "אגרה" על כל פעילות כלכלית שמתבצעת עליה. ככל שיותר אפליקציות ייבנו על הפלטפורמה, ככל שיותר פעילות כלכלית תעבור אליה, כך הביקוש ל"דלק" (המטבע המקומי) יגדל. זוהי השקעה בתשתית, והיא דורשת ניתוח שונה לחלוטין מניתוח של "מחסן ערך".

החלק השני: "דוקטרינת רוסטמי" לניתוח פרויקטים (ה-Venture Capital)

אז איך סוחר מנוסה בן 15 שנה, שמגיע מעולם של מכפילי רווח ומאזנים, מנתח פרויקט בלוקצ'יין שנראה כמו קוד ערטילאי, ללא משרדים, ללא מנכ"ל ולעיתים ללא רווחים מוצהרים? רוסטמי מיישם מסגרת ניתוח המשלבת את הרקע הייחודי שלו.

1. אנלוגיית המפקד (חיל הים): מיפוי המערכת האקולוגית

"כשאתה מפקד על כלי שיט בים," מסביר רוסטמי, בהתייחסו לשירותו בספינות טילים ולמילואים הפעילים שלו, "אתה לא מסתכל רק על האונייה שלך. אתה מסתכל על תמונת הקרב כולה: איפה נושאות המטוסים? איפה שרשרת הלוגיסטיקה? מי שולט בנתיבי הים? מי מספק את המודיעין?"

הוא מיישם את אותה חשיבה מערכתית (Ecosystem View) לבלוקצ'יין:

• שכבה 1 (Layer 1s – נתיבי הים): אלו הן רשתות הבלוקצ'יין הבסיסיות (כמו את'ריום, סולאנה, אוואלאנש). הן "נתיבי הים" שדרכם הכל חייב לעבור. השאלה כאן היא: מי בונה את התשתית הבטוחה, המהירה והזולה ביותר שתמשוך אליה את רוב התנועה?
• שכבה 2 (Layer 2s – הספינות המהירות): אלו פתרונות "סקייל" (Scaling) שיושבים על שכבה 1 (כמו Arbitrum, Optimism, Polygon). הן כמו ספינות הטילים המהירות של רוסטמי – הן משתמשות בביטחון של "נושאת המטוסים" (את'ריום), אבל מבצעות פעולות במהירות שיא ובעלות אפסית. "זהו תחום קריטי," אומר רוסטמי, "כי שכבות הבסיס לבדן איטיות ויקרות מדי לשימוש המוני."
• אורקלים (Oracles – שרשרת הלוגיסטיקה): אלו השירותים (כמו Chainlink) שמחברים את הבלוקצ'יין לעולם האמיתי. הם מזינים נתונים (מחירי מניות, תוצאות מזג אוויר, נתוני סחר) אל תוך החוזים החכמים. "בלי לוגיסטיקה ומודיעין," אומר רוסטמי, "גם הצי החזק ביותר עיוור ואילם. אורקלים הם שרשרת האספקה של הנתונים."

בניתוח שלו, רוסטמי לא מהמר על ספינה אחת. הוא מפזר את ההשקעה שלו בין התשתיות הקריטיות הללו, מתוך הבנה שהמנצח האמיתי יהיה הפרוטוקול שיספק את התשתית הטובה ביותר למערכת האקולוגית כולה. החוויה שלו מהספארי "המטורף" בדרום אפריקה מחזקת את זה: "ראית שם מערכת אקולוגית שלמה," הוא נזכר. "אתה לא יכול להבין את האריה בלי להבין את הזברה, ואתה לא יכול להבין אותם בלי להבין את העשב והמים. הכל קשור. אותו דבר בבלוקצ'יין."

2. מבחן הג'ודוקא: יסודות, לא הייפ

רוסטמי, שהיה סגן אלוף ישראל לנוער בג'ודו ומתעניין עד היום ב-UFC וג'יוג'יטסו, בז ל"מהלכים ריקים". "בג'ודו מגיל 10 למדתי דבר אחד," הוא אומר, "טכניקה ויסודות מנצחים כוח והייפ. אתה יכול לעשות סלטה מרהיבה באוויר, אבל אם הנחיתה שלך לא יציבה והבסיס שלך חלש, אתה תיפול ותפסיד."

כשהוא בוחן פרויקט חדש, הוא מחפש את היסודות (Fundamentals):

• הצוות: האם המפתחים ידועים ובעלי מוניטין? (או שהם אנונימיים לחלוטין?)
• הטכנולוגיה: האם הקוד פתוח ועבר ביקורת (Audit)? האם הוא מציג חדשנות אמיתית או שהוא רק העתק (Fork) של פרויקט אחר עם שם נוצץ?
• ה"טוקונומיקס" (Tokenomics): זהו המודל הכלכלי של המטבע. האם ההיצע מוגבל? האם יש אינפלציה? איך המטבעות מחולקים? (האם 70% מהם יושבים אצל הצוות והמשקיעים הראשונים, או שהם מחולקים בצורה הוגנת לקהילה?)
• השימושיות (Utility): האם המטבע משמש למשהו בתוך הפרוטוקול (כמו "גז" לתשלום עמלות, או לצורכי הצבעה), או שהוא רק "מטבע מם" (Memecoin) חסר ערך פנימי?

רוסטמי מחפש פרויקטים עם יסודות חזקים, כאלה שנבנו על ידי צוותים רציניים לטווח ארוך. הוא מתעלם באלגנטיות מה"ממים" ומהפרויקטים שמבטיחים "1000% רווח בשבוע". זוהי הסבלנות והמשמעת של הלוחם.

3. פילטר ג'ו רוגן: "האם זה אמיתי?"

רוסטמי "מעריץ את ג'ו רוגן ומאוד אוהב לשמוע אותו". הסיבה, הוא מסביר, היא שרוגן, בפודקאסט הארוך שלו, מצליח לחתוך דרך הנרטיבים התקשורתיים והתאגידיים ולנהל שיחות עומק עם אנשים שבונים דברים אמיתיים – מדענים, יזמים, הוגים.

כשהוא בוחן פרויקט, רוסטמי מפעיל את "פילטר ג'ו רוגן": "האם זה פותר בעיה אמיתית, או שזה רק 'פיננסים על פיננסים'? האם זה מייעל תהליך קיים, או יוצר שוק חדש לחלוטין?"

הוא מתחבר במיוחד לפרויקטים שמנסים לפתור בעיות שהוא מכיר מעולמות אחרים שלו:

• ביטול מתווכים (Disruption): פרויקטים של ביטוח מבוזר (DeFi Insurance) שמחליפים חברות ביטוח מסורבלות.
• שקיפות בשרשרת אספקה: שימוש בבלוקצ'יין כדי לעקוב אחר מוצרים מהמפעל למדף (נושא שמעניין אותו לאור מלחמות הסחר והפיצול הסיני-אמריקאי).
• שיפור עולם האמנות: פרויקטים של NFT שמאמתים בעלות על אמנות דיגיטלית או פיזית, ופותרים בעיות של זיופים ותמלוגים (מה שמתחבר ישירות להשקעתו השנייה באמנות עכשווית).

החלק השלישי: הפורטפוליו החדשני – סקטורים "מעבר לביטקוין"

אז היכן, בפועל, רוסטמי מקצה את אותו "חלק קטן" של התיק המיועד לחדשנות? הוא מפזר אותו בין מספר סקטורים "מתקדמים", מתוך הבנה שאיש אינו יודע מי יהיה המנצח הגדול.

א. דפי (DeFi) – המגרש הביתי של איש המימון

DeFi (Decentralized Finance) הוא הסקטור הברור והמיידי ביותר עבור בוגר MBA במימון. זוהי בנייה של מערכת פיננסית שלמה – הלוואות, פיקדונות, מסחר, נגזרים – ללא בנקים, ללא ברוקרים וללא מתווכים. הכל פועל באמצעות "חוזים חכמים" (Smart Contracts) אוטומטיים על הבלוקצ'יין.

"זוהי יעילות טהורה," מסביר רוסטמי. "מערכת פיננסית שפועלת 24/7/365, שקופה לחלוטין (כל טרנזקציה גלויה בבלוקצ'יין), וגלובלית מהיום הראשון. היא מחליפה בירוקרטיה יקרה בקוד יעיל."

ההשקעה שלו כאן אינה הימור סתמי. הוא מנתח את הפרוטוקולים המובילים (כמו Uniswap, Aave, Lido) כפי שהיה מנתח בנק או בורסה:

• נפח מסחר (Volume): כמה כסף עובר בפרוטוקול?
• הכנסות (Fees): כמה עמלות הפרוטוקול גובה מהמשתמשים?
• ערך נעול (TVL – Total Value Locked): כמה הון הופקד בפרוטוקול? זהו מדד לאמון השוק.
• ניהול סיכונים: איך הפרוטוקול מתמודד עם סיכוני נזילות או סיכוני התקפה?

זהו המגרש הביתי שלו, והוא רואה בו את הפוטנציאל הגדול ביותר לשיבוש (Disruption) של התעשייה שהוא מכיר הכי טוב.

ב. RWA (Real World Assets) – הגשר לעולם הישן

זהו אולי הסקטור המרתק ביותר עבור רוסטמי, מכיוון שהוא מחבר את כל ההשקעות האלטרנטיביות שלו יחד. RWA הוא תהליך של "טוקניזציה" של נכסים מהעולם האמיתי – כלומר, הפיכתם לנכס דיגיטלי על הבלוקצ'יין.

רוסטמי כבר משקיע ב"נכסים מניבים באזורים מתפתחים" וב"אמנים עכשוויים מבטיחים". הבעיה הגדולה ביותר בנכסים אלו היא חוסר נזילות. "אם אני רוצה למכור 10% מהבניין שלי בבאר שבע," הוא מסביר, "זה תהליך של חודשים. אם אני רוצה למכור ציור, אני צריך בית מכירות פומביות."

טכנולוגיית RWA פותרת את זה. היא מאפשרת לו "להנפיק" את בניין הנדל"ן שלו כ-1,000 טוקנים דיגיטליים על הבלוקצ'יין, ולמכור 10% מהם (100 טוקנים) בשוק גלובלי תוך שניות. היא מאפשרת לו לקחת הלוואה בפלטפורמת DeFi כנגד הציור שלו כבטוחה.

"זוהי מהפכת הנזילות," קובע רוסטמי. "היא הולכת לשחרר טריליוני דולרים ש'תקועים' היום בנכסים לא נזילים כמו נדל"ן, אמנות, אג"ח פרטי, וזכויות יוצרים. הפרויקטים שבונים את התשתית לטוקניזציה הזו הם מהפכניים."

ג. DePIN ו-AI – התשתיות של המחר

כאן רועי רוסטמי נכנס לשטח העתידני ביותר, זה שמתחבר לניתוח שלו על סין, AI ומחשוב קוונטי.

• DePIN (Decentralized Physical Infrastructure Networks): אלו רשתות המשתמשות בבלוקצ'יין כדי לבנות תשתיות פיזיות בעולם האמיתי בצורה מבוזרת. למשל, במקום שחברת סלולר אחת תבנה אנטנות, הפרוטוקול מתמרץ אלפי אנשים פרטיים להתקין נקודות גישה קטנות (Hotspots) בבתיהם ומשלם להם במטבעות קריפטו. התוצאה היא רשת WiFi או 5G גלובלית, שנבנית "מלמטה למעלה" בעלות אפסית. "זוהי בניית תשתיות בקוד פתוח," אומר רוסטמי, "זה מרתק."
• AI + Blockchain: רוסטמי ציין בעבר ש"היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של מחשוב קוונטי ו-AI השאירו את סין מאחור". הוא רואה ב-AI את המהפכה הבאה. השילוב שלה עם בלוקצ'יין יוצר הזדמנויות חדשות: שווקים מבוזרים לכוח חישוב (GPU), אימות שהתוכן נוצר על ידי אדם ולא AI, וחוזים חכמים שיכולים להפעיל סוכני AI אוטונומיים. זהו קצה הקרחון, ורוסטמי מקצה לכך חלק קטן וספקולטיבי, מתוך הבנה שזהו העתיד.

החלק הרביעי: ניהול סיכונים – המפקד והלוחם נפגשים

כל הניתוח הזה יהיה חסר ערך ללא החלק החשוב ביותר באסטרטגיה של סוחר ותיק: ניהול סיכונים. התחום הזה, "מעבר לביטקוין", הוא המערב הפרוע. 95% מהפרויקטים ייכשלו, ייעלמו, או יתגלו כהונאות. איך מנווטים בסביבה כזו?

1. גודל פוזיציה (Position Sizing):

זהו כלל הברזל. "אני מקצה חלק קטן מהתיק". רוסטמי חוזר על זה שוב ושוב. זוהי השקעה א-סימטרית קלאסית: אתה יכול להפסיד מקסימום 1x (מה שהשקעת), אבל אתה יכול להרוויח 50x, 100x או יותר. בגלל הא-סימטריה הזו, מספיק לו לפגוע "בול" בפרויקט אחד או שניים מתוך עשרה כדי לכסות את כל ההפסדים ולהרוויח תשואה אדירה. הוא לעולם לא ישים 50% מההון שלו בסקטור הזה. זו תהיה התאבדות פיננסית.

2. פיזור קיצוני (Diversification):

בדיוק בגלל שהוא יודע שרוב הפרויקטים ייכשלו, הוא לעולם לא שם את כל הצ'יפים על "הדבר הבא". הוא מפזר את החלק הקטן הזה של התיק על פני 10, 15, או 20 פרויקטים שונים, במגוון סקטורים: L1, L2, DeFi, RWA, AI. זוהי אסטרטגיית "רובה ציד" (Shotgun Approach) קלאסית של הון סיכון, בניגוד ל"רובה צלפים" (Sniper) שבו הוא משתמש בנדל"ן.

3. קור רוח ומשמעת (הג'ודוקא):

"התנודתיות בסקטור הזה היא משהו שסוחר מניות רגיל לא יכול לדמיין," אומר רוסטמי. "נכס יכול ליפול 50% ביום, ולעלות 300% בשבוע שאחרי." כאן המשמעת של הג'ודו והקור רוח של המפקד נכנסים לפעולה. "אתה חייב שיהיה לך 'עור של פיל' וחוסן נפשי. אתה חייב תוכנית מסחר: מתי אתה קונה? מתי אתה מוכר חלק למימוש רווחים? מתי אתה חותך הפסד? אסור לך לפעול מרגש. פאניקה היא האויב."

4. בדיקת מציאות (מידברן, כדורגל ו"שפרה"):

לבסוף, רוסטמי שומר על פרספקטיבה. הוא עדיין הולך ל"אירועי מידברן של כל המתלהבים" ומשחק כדורגל עם "כל החברים מהשכונה". "הטכנולוגיה הזו," הוא אומר, "צריכה בסוף לשרת אנשים אמיתיים. אם היא נשארת צעצוע רק ל'מתלהבים' כמו במידברן או למתכנתים, היא תיכשל. אני מחפש את הפרויקטים שיש להם פוטנציאל לחצות את הקווים ולהגיע לאנשים כמו החבר'ה שלי מהכדורגל."

הוא גם מוצא איזון בלימוד על כלבים (כמו כלבתו שפרה) וחיות. "זה שומר אותך מחובר לעולם האמיתי, הפיזי," הוא מחייך. "זה מונע ממך להתאהב יותר מדי בקוד ובמספרים על המסך."

סיכום: העתיד הוא מבוזר, והוא דורש מומחיות

האסטרטגיה של רועי רוסטמי להשקעה בבלוקצ'יין היא שיעור מאלף בניהול סיכונים וזיהוי הזדמנויות. היא מחלקת את העולם לשניים: ביטקוין, כהשקעה פאסיבית, מאקרו-כלכלית, ב"זהב דיגיטלי" נדיר; וכל השאר, כהשקעת הון סיכון אקטיבית, מפוזרת, בטכנולוגיות התשתית של העתיד.

הוא לא מהמר. הוא מנתח. הוא משתמש ב-MBA שלו כדי להבין את המודלים הכלכליים של DeFi ו-RWA. הוא משתמש בניסיון הפיקודי שלו כדי למפות את המערכת האקולוגית של L1 ו-L2. והוא משתמש במשמעת של אמן לחימה כדי לנהל את הסיכונים, להתעלם מההייפ, ולהתמקד ביסודות. זהו עולם חדש ואמיץ, ורוסטמי ניגש אליו לא כספקולנט, אלא כארכיטקט סבלני של תיק השקעות המותאם למאה ה-21.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.