פיזור השקעות הלכה למעשה: רועי רוסטמי על השילוב בין מניות, נדל"ן, קריפטו ואמנות

בעולם ההשקעות, פיזור סיכונים הוא אולי העיקרון המצוטט ביותר, אך גם המיושם באופן השטחי ביותר. משקיעים רבים מאמינים כי החזקת מספר מניות ותעודות סל מהווה פיזור אמיתי, אך עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ויזם עם ניסיון של למעלה מ-15 שנים, זוהי רק ההתחלה. "פיזור אמיתי אינו רק החזקה של נכסים שונים, אלא החזקה של נכסים ש'מתנהגים' אחרת במצבים כלכליים שונים", הוא מסביר. "המטרה היא לבנות תיק השקעות שהוא כמו ספינה עם מספר מנועים ומערכות ניווט נפרדות. אם מנוע אחד כושל בסערה, האחרים יכולים להמשיך ולהוביל אותך בבטחה ליעד".

תפיסתו של רוסטמי אינה המצאה שלו; היא יישום מעשי של תורת התיקים המודרנית (MPT), שעליה זכה הכלכלן הארי מרקוביץ' בפרס נובל. אך בעוד שהתיאוריה האקדמית עוסקת בנוסחאות מתמטיות של תוחלת ושונות, רוסטמי מתרגם אותה לפילוסופיית השקעות מעשית, הבוחנת ארבעה מנועים מרכזיים: מניות, נדל"ן, מטבעות קריפטוגרפיים ואמנות עכשווית. "כל אחד מהאפיקים האלה מגיב אחרת לריבית, לאינפלציה, לצמיחה כלכלית ולמשברים גיאופוליטיים. השילוב הנכון ביניהם הוא המפתח לבניית תיק חזק ועמיד לאורך זמן, כזה שיודע לא רק לשרוד סערות, אלא גם לנצל אותן".

במאמר זה, נצלול לעומק גישתו של רועי רוסטמי לפיזור השקעות הלכה למעשה. ננתח כיצד כל אחד מארבעת הנכסים מתפקד בסביבה הכלכלית של יולי 2025, נבין את ההיגיון מאחורי השילוב ביניהם, ונגלה כיצד הוא בונה תיק השקעות שמגלם את המשמעת של ג'ודוקא, את הראייה האסטרטגית של קצין בחיל הים, ואת החדות האנליטית של איש כספים מנוסה.

ארבעת המנועים: ניתוח נכסי הבסיס בתיק של רוסטמי

כדי להבין את השילוב, יש להבין תחילה כל נכס בפני עצמו ואת תפקידו הייחודי בתיק.

1. מניות: המנוע של הצמיחה והנזילות

"שוק המניות הוא מנוע הצמיחה העיקרי של כל תיק השקעות", קובע רוסטמי. "הוא מייצג בעלות על החברות המובילות במשק, מציע נזילות גבוהה, ויש לו היסטוריה ארוכת טווח של יצירת תשואה עודפת על פני אפיקים אחרים". עם זאת, הוא מדגיש שהחזקת מניות היא הרבה יותר מרכישת מדד ה-S&P 500.

נכון ליולי 2025, רוסטמי מצביע על תופעה מרתקת בשוק המקומי: "בעוד העולם מודאג מהאטה גלובלית, הבורסה בתל אביב הציגה ראלי פנומנלי במחצית הראשונה של השנה. מדד ת"א-125 עלה בכ-21%, כאשר סקטורים כמו בנקים וביטוח מובילים את הדרך עם עליות של מעל 40% ו-60% בהתאמה. זה מראה שהשוק המקומי מתמחר את החוסן של הכלכלה הישראלית ואת הרווחיות הגבוהה של הסקטור הפיננסי בסביבת הריבית הנוכחית".

תפקיד בתיק: מניות מהוות את רכיב הצמיחה המרכזי. הן מספקות חשיפה לחדשנות, ליזמות ולרווחיות של חברות. רוסטמי מפזר את רכיב המניות שלו גלובלית, אך עם הטיה מסוימת לשוק הישראלי, מתוך אמונה שהוא מתומחר בחסר יחסית לפוטנציאל שלו. עם זאת, הוא מודע לכך שזהו גם הנכס התנודתי ביותר, המגיב בחדות למשברים ולשינויים בסנטימנט השוק.

2. נדל"ן מניב: המנוע של היציבות וההגנה מאינפלציה

"נדל"ן הוא עוגן", אומר רוסטמי. "הוא נכס מוחשי, 'משעמם' במובן הטוב של המילה. הוא מספק תזרים מזומנים קבוע ויציב יחסית מדמי שכירות, ומהווה הגנה טבעית מפני אינפלציה, שכן ניתן לעדכן את דמי השכירות לאורך זמן".

שוק הנדל"ן של 2025, כפי שהוא מנתח, מציג תמונה מורכבת. "מצד אחד, הריבית הגבוהה הכבידה על השוק והאטה את מכירת הדירות החדשות. מצד שני, נתוני מאי 2025 מראים שמחירי הדירות עדיין עלו בכ-3.9% בשנה האחרונה. זהו שוק שנמצא במשיכת חבל בין עלויות המימון הגבוהות לבין ביקוש בסיסי אדיר שנובע מגידול דמוגרפי".

תפקיד בתיק: נדל"ן מניב מספק יציבות, תזרים מזומנים שוטף וגידור אינפלציוני. הקורלציה שלו לשוק המניות נמוכה יותר, במיוחד בטווח הקצר. ירידה בשוק המניות לא בהכרח גורמת לשוכר להפסיק לשלם שכר דירה. "זהו מייצב התיק", הוא מסכם. "הוא מאפשר לי לישון בשקט בלילה, בידיעה שיש הכנסה קבועה שנכנסת לחשבון, ללא תלות בתנודות היומיות של וול סטריט".

3. מטבעות קריפטוגרפיים: מנוע הצמיחה הא-סימטרי

"קריפטו הוא ההימור הא-סימטרי בתיק שלי", מסביר רוסטמי. "הקצאה קטנה ומדודה לנכס הזה יכולה לייצר תשואה יוצאת דופן, כזו שיש לה פוטנציאל להשפיע על ביצועי התיק כולו. הסיכון גבוה, אבל גם התגמול הפוטנציאלי". הוא מדגיש כי ההשקעה שלו חורגת הרבה מעבר לביטקוין, שלפי הערכות חצה את רף 120,000 הדולר ב-2025.

הוא מתמקד בתחומים בעלי פוטנציאל מהפכני כמו טוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי (RWA) ורשתות תשתית פיזית מבוזרות (DePIN). "אלו פרויקטים שמנסים לבנות מחדש תעשיות שלמות, משירותי ענן ועד לשוק הנדל"ן. הם דומים יותר להשקעה בחברת סטארט-אפ בשלב מוקדם מאשר להשקעה במטבע".

תפקיד בתיק: קריפטו הוא מנוע הצמיחה האגרסיבי והספקולטיבי. מטרתו היא להשיג תשואה גבוהה מאוד, תוך הבנה ברורה של הסיכון הגבוה הכרוך בכך. "המתאם של קריפטו לשוק המניות עדיין גבוה יחסית, במיוחד בתקופות של 'Risk-Off', אך הוא מונע מגורמים שונים לחלוטין – אימוץ טכנולוגי, שינויים רגולטוריים וחדשנות פנימית. הקצאה קטנה, של אחוזים בודדים מהתיק, מאפשרת לי להשתתף במהפכה הזו מבלי לסכן את יציבות התיק כולו".

4. אמנות עכשווית: מנוע הגיוון והערך הייחודי

"אמנות היא הנכס האולטימטיבי לגיוון", טוען רוסטמי. "לפי מחקרים, כמו זה של מורגן סטנלי, המתאם של אמנות לשוקי המניות הוא נמוך עד אפסי. ערכה של יצירה נקבע על ידי גורמים כמו המוניטין של האמן, ההכרה המוסדית והביקוש מצד אספנים, ולא על ידי נתוני מאקרו".

הוא מתמקד באמנים עכשוויים מבטיחים, מתוך אמונה ששם טמון הפוטנציאל הגדול ביותר לעליית ערך. "זהו נכס מוחשי, נדיר, שמעניק גם 'דיבידנד רגשי' שאי אפשר לקבל ממניה או מאג"ח. זוהי השקעה בתרבות, ביצירתיות ובסיפור האנושי".

תפקיד בתיק: אמנות מספקת פיזור טהור. היא מהווה מאגר של ערך שאינו תלוי במערכת הפיננסית המסורתית. בתקופות של משבר אמון במערכות, אמנות איכותית נוטה לשמור על ערכה. "זהו ביטוח התיק שלי מפני אירועי 'ברבור שחור' בלתי צפויים", הוא אומר.

הלכה למעשה: בניית התיק המשולב

אז איך מחברים את ארבעת המנועים הללו לתיק השקעות אחד? רוסטמי מדגיש כי אין "נוסחת קסם" אחת, וההקצאה המדויקת תלויה במטרות, בטווח הזמן ובאופי של כל משקיע. עם זאת, הוא מציע מסגרת חשיבה מובנית:

1. הגדרת "תיק הליבה" ו"תיק הלוויין":
   • הליבה (Core): החלק הגדול ביותר של התיק (למשל, 70%-80%) מורכב מהנכסים היציבים יותר – מניות של חברות גדולות ורווחיות (באמצעות תעודות סל רחבות) ונדל"ן מניב איכותי. מטרת הליבה היא צמיחה מתונה ויציבה לאורך זמן.
   • הלוויין (Satellite): החלק הקטן יותר (20%-30%) מוקצה לנכסים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, אך גם סיכון גבוה יותר. כאן נכנסות ההשקעות הספקולטיביות יותר במניות צמיחה, פרויקטים חדשניים בקריפטו ואמנות עכשווית.
2. הבנת המתאם (Correlation): "החלק החשוב ביותר הוא להבין איך הנכסים 'רוקדים' אחד עם השני", מסביר רוסטמי. "בתקופת עליית הריבית האחרונה, ראינו שהמתאם בין מניות לאג"ח הפך לחיובי, ושניהם ירדו יחד. זה שבר את מודל 60/40 הקלאסי. לעומת זאת, נכסים כמו נדל"ן (שנהנה מעליית שכר הדירה) ואמנות (שהתנתקה מהרעש) סיפקו הגנה. אני בוחן כל הזמן את המתאמים ההיסטוריים, אך גם מנסה להבין את הכוחות הכלכליים שישפיעו עליהם בעתיד".
3. ניהול סיכונים אקטיבי: פיזור הוא לא אסטרטגיה של "שגר ושכח". רוסטמי מאמין בניהול סיכונים מתמשך, בדומה לאופן שבו מנווטים ספינה בים משתנה.
   • איזון מחדש (Rebalancing): לפחות פעם בשנה, הוא בוחן את התיק. "נניח שהקצאתי 10% לקריפטו, והשוק זינק כך שעכשיו הוא מהווה 20% מהתיק. זו הצלחה, אבל היא גם הגדילה את הסיכון הכולל שלי. איזון מחדש אומר למכור חלק מהרווחים ולהשקיע אותם מחדש באפיקים שירדו, כדי לחזור להקצאת היעד המקורית. זו הדרך השיטתית 'לקנות בזול ולמכור ביוקר'".
   • הגדרת סובלנות לסיכון: "באימוני ג'ודו, אתה לומד בדיוק מה הגבולות הפיזיים שלך. בהשקעות, אתה חייב להכיר את הגבולות המנטליים שלך", הוא אומר. "כמה הפסד על הנייר אתה מסוגל לספוג בלי להיכנס לפאניקה ולמכור ברגע הגרוע ביותר? ההבנה העצמית הזו היא קריטית לקביעת רמת הסיכון וההקצאה הנכונה עבורך".

לסיכום, פיזור השקעות אמיתי, על פי תפיסתו של רועי רוסטמי, הוא אמנות ומדע. הוא דורש הבנה עמוקה של כל נכס ונכס, אך חשוב מכך, הבנה של האינטראקציה ביניהם. על ידי שילוב מנועים שונים, בעלי מאפיינים, סיכונים ופוטנציאל תשואה מגוונים, ניתן לבנות תיק השקעות שהוא לא רק אוסף של חלקים, אלא מערכת שלמה, חזקה ועמידה, המסוגלת לנווט בהצלחה במים הסוערים של הכלכלה הגלובלית.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.